החלטה בתיק בע"מ 9128/05

א.         בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 21.7.05 (סגן הנשיא אמינוף) בתיק ע"מ 1013/05, בו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בטבריה מיום 20.1.05 (השופטת בוהדנה) בתיק תמ"ש 2830/03. בפסקי הדין ובנספחים הנלוים לבקשה נפרשת פרשה עגומה של יחסי משפחה קשים, לרבות בין אב לבנו.

ב.         (1)  בשנת 2003 הגיש המבקש שתי תביעות נגד בנו (המשיב 1) ואשתו לשעבר (המשיבה 2) לבית המשפט לענייני משפחה; בתביעה הראשונה ביקש כי בית המשפט יצהיר שהוא בעליו של משרד פלוני להנהלת חשבונות ובתביעה השניה ביקש לחייב את המשיבים להשיב לו 800,000 ש"ח שנטלו לטענתו שלא כדין מן המשרד. בתביעה נטען כי המבקש הוא בעליו של המשרד, וכי המשיב 1 השתלט עליו במרמה.

(2)  בית המשפט לענייני משפחה קבע כי המבקש מושתק מהעלאתה של טענה זו. נקבע כי במסגרת הליכים קודמים - תביעת מזונות שהגישה נגדו אשתו השניה (מ"א (נצרת) 12/89), ערעור על פסק הדין בתביעה זו (ע"א 4852/92) ותביעה להפחתת אותם מזונות (מ"א (נצרת) 858/94), התקבלה - לכל הפחות באופן חלקי - טענת המבקש כי הוא מועסק במשרד כשכיר בלבד, ושאין הוא בעלי המשרד. באמצעות טענה זו ביקש המבקש, בהליך האחרון, להפחית את סכום המזונות שיוטלו עליו, ובנסיבות האמורות קבע בית המשפט כי הוא מנוע מהעלאתה של טענה סותרת בהליך הנוכחי.

           (3) בית המשפט סקר בפסק דינו את דיני ההשתק השיפוטי, ובא לכלל מסקנה כי למבקש צמחה טובת הנאה מטענותיו בהליכים הקודמים, ומכל מקום היה כאן ניצול לרעה של ההליך השיפוטי. בית המשפט אמנם ראה את המשיב 1, בנו של המערער, כ"חוטא" אף הוא, ונדחתה טענתו של משיב זה כי כתב התחייבות מ-16.5.93 ביחסים בין המבקש לבנו אינו אותנטי.

           (4)  ערעור שהגיש המבקש על פסק דין זה נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת. בית המשפט קבע כי המבקש מנוע מלטעון כי הוא בעל המשרד, הן בשל השתק פלוגתא - אותו יש להחיל במקרה זה על אף שמדובר בצדדים שונים - והן בשל שימוש לרעה בהליכי משפט. בית המשפט דחה את טענת המבקש לפיה בתביעות המזונות לא התקבלה טענתו (הסותרת), ולפיכך לא חל עליו ההשתק השיפוטי. על פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית.

           (5) בבקשה דנא, הערוכה בפירוט רב, מושם דגש על מסמך ההתחייבות הנזכר, ונטען בין השאר כי לא קמה למבקש טובת הנאה כתוצאה מהעלאת טענות סותרות בהליכים קודמים, ולכן אין חל ההשתק השיפוטי. נטען גם כי ההלכה משכבר שההשתק השיפוטי מותנה בכך שבעל הדין המושתק הצליח בטענתו הראשונה עומדת בעינה, ומפסקי הדין הנזכרים בענייני מזונות אין עולה כי טענתו הסותרת נתקבלה. נטען איפוא כי בשל חשיבותה של סוגיית ההשתק השיפוטי, יש להידרש לה בבית משפט זה. עוד נטען באשר לחוסר תום לבו של המשיב 1.

ג.          (1)  עיינתי בבקשה ובכל נספחיה ואין בידי להיעתר לה. סוגיית ההשתק השיפוטי נדונה בפסיקתו של בית משפט זה, הן בשמה המפורש (ע"א  513/89 Interlego A/S  נ' .Exin - Lines Bros S. A, פ"ד מח(4) 133, השופטת דורנר בעמ' 201-193), והן כנגזרת של תקנת הציבור (ע"א 1393/92נעמי קזצ'קוב הבל נ' ציפורה (פרנסיס) קזצ'קוב, מח(4) 353, 361-360, הנשיא שמגר), של שימוש לרעה בהליכי משפט (ע"א 4631/90 ג'ול נ' אל ג'ול, פ"ד מט(5) 656, השופטת ביניש) ושל עקרון תום הלב. לאחרונה נדון הנושא ברע"א 4224/04 בית ששון נ' שיכון עובדים (טרם פורסם). השופט גרוניס ציין, כי אינו משוכנע בתחולתו של "כלל ההצלחה הקודמת", קרי, קבלת הטענה בהליכי עבר כתנאי להשתק, ובכך "שאמנם הדרישה של הצלחה קודמת תהא בכל מקרה ומקרה תנאי שאין בלתו לתחולתו של השתק שיפוטי". כשלעצמי ציינתי שם, כי לטעמי ניתוח ההשתק השיפוטי בפרספקטיבה של עקרון תום הלב, משמעו כי אין צורך ככלל בהצלחה קודמת בטענה (רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ (טרם פורסם). אשוב ואציין אף כאן, כי לדידי, אין מקום ל"תכנית כבקשתך" בכגון דא.

           (2)  משמצאנו כי סוגית ההשתק השיפוטי הוסדרה בפסיקה, אין מקום להעניק במקרה דנא רשות ערעור בגלגול שלישי (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128), שכן אין הבקשה חורגת ממחלוקת הצדדים. אף לעיצומם של דברים, סבורני כאמור כי התמונה העולה מן ההחלטות השיפוטיות מצביעה בבירור, גם מתוך הצהרות המבקש באשר למניעיו בטענותיו השונות, על שימוש שאינו ראוי בהליכי בית המשפט, ולדידי חלה דוקטרינת ההשתק. זאת, הן אם נידרש לנושא על פי "כלל ההצלחה הקודמת" (משנתקבלה הטענה בענייננו חלקית בהתדיינות עבר), והן אם ננקוט בגישה שאינה עומדת על כלל זה, כפי שסבור אנכי.יש בכך אף מסר ערכי ומוסרי, שבתי המשפט אמונים על שכמותו; ראו גם ההתייחסות לעמדת המשפט העברי בחוות דעתי ברע"א 4224/04 הנזכרת, וכן בחוות דעתה של השופטת דורנר בע"א 513/89 הנזכר, עמ' 197. עוד ראו אביעד הכהן, "'כי כל דרכיו משפט, אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא', דין ומוסר, אתיקה ויושר במשפט ומחוצה לו", פרשת השבוע (א' הכהן ומ' ויגודה, עורכים, גליון 226) והמקורות המובאים שם.   

ד.         כאמור, אין בידי להיעתר לבקשה.

          ניתנה היום, ו' בחשון תשס"ו (8.11.05).

                                                                                       ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   מפ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: